חינוך למחוננים (המכונה גם חינוך למחוננים ומצטיינים) היא קבוצה רחבה של פרקטיקות, נהלים ותיאוריות מיוחדות המשמשות בחינוך ילדים שזוהו כמחונן או מוכשר.
הגישות העיקריות לחינוך מחוננים הן העשרה והאצה.
תוכנית העשרה מלמדת חומרים נוספים הקשורים, אך שומרת על התלמיד גם במסגרת התכנית הלימודים בגנים ובתי ספר בדיוק כמו תלמדים אחרים. לדוגמא, לאחר שהתלמידים המחוננים סיימו את השיעורים בתכנית הלימודים הרגילה, תוכנית העשרה במרכז למחוננים מספקת להם חומר נוסף על נושא או מלמדת אותם נואים אחרים לגמרי.
תוכנית האצה מקדמת את התלמיד דרך תוכנית הלימודים הרגילה מהר מהרגיל. זה נעשה באמצעות גישות רבות ושונות.
אין הגדרה גלובלית סטנדרטית למה הוא ילד מחונן; קיימות הגדרות מרובות. מרבית ההגדרות בוחרות את התלמידים המיומנים או המוכשרים ביותר בתחום נתון, למשל, התלמידים בעלי המיומנות או הכישרון הרבה ביותר במוזיקה, שפה, חשיבה לוגית או מתמטיקה.
אחוז התלמידים שנבחרו משתנה, בדרך כלל כאשר 5% או פחות נבחרים לתוכניות חינוך מחוננים. עם זאת, מכיוון שתלמידים משתנים בכישוריהם ובהישגיהם, תלמיד שאינו מחונן בתחום אחד, כגון מוסיקה, עשוי להיחשב כמחונן בתחום אחר, כגון שפה. כתוצאה מכך, גם אם כל התוכניות יסכימו לכלול רק את 5% הראשונים של התלמידים באזורם, יותר מ -5% בלבד מהתלמידים יזוהו כמחוננים.
חינוך ביתי לילדים מחוננים
חינוך ביתי למחוננים הוא מונח גג המקיף מספר רב של אפשרויות חינוך לילדים מחוננים: לימודים חלקיים במרכזים למחוננים; בית ספר בבית; שיעורים בקבוצות, מנטורים ומדריכים פרטיים.
במדינות רבות בארה"ב ואכמובן בישראל אוכלוסיית התלמידים המחוננים שלומדים בחינוך ביתי עולה די מהר, מכיוון שבתי הספר הפורמליים מוגבלים לנושאי תקציב ומדיניות מבוססת סטנדרטים מצמצמים את תוכניות החינוך המחוננות שנותרו מוגבלות באופיין, ומשפחות מחפשות הזדמנויות חינוכיות המותאמות אישית. לצרכים הייחודיים של כל ילד.
